מצלמה מונוכרום של ליקה , אין מוארה,

http://en.leica-camera.com/photography/m_system/m_monochrom/

הולכת עין

הולכת עין 

לפעמים עולה השאלה מה הוא הנושא בתמונה, לכאורה נראה שבתמונה הזאת הנושא הינו "אשה קוראת ספר",
למעשה לא זה הנושא ,
הנושא הינו "ספר"
ההבדל אינו כ"כ גדול, אבל הוא טמון באפקט אמנותי שקרוי "הולכת עין"
הולכת העין פה מתבצעת בשילוב של שני גורמים- גוף האשה והרקע של התמונה,
הספר והיד האוחזת בו נמצאים במרכז התמונה
כיון שהתמונה רבועית ממילא העין נוטה להתבונן קודם כל במרכז,
מספר קוים ישרים מוליכים אל הספר -
מבט העין של האשה
המשך הקוים של שתי הרגליים
והספר נימצא במרכז מעגל של גוף האשה שמתמקד בו,
תורמים למרכוז -
קוי ההמשך של הספסל
קו הכביש
וקו השמיים הבהירים שבא מלמעלה
הספר נימצא ב"נקודת המגוז" של הרחוב,
בנוסף האשה נטמעת ברקע עקב צבעי הלבוששלה שנטמעים בצמחיה
הספר בולט גם בזכות הקונטרסט שחור-לבן שלו
וגם כיון שהוא גוף עם מבנה רבועי מוגדר - ואלכסוני יחסית לקוים טכניים כגום בתים,

ההבדל שבין "אשה קוראת ספר" ל- "ספר" אינו גדול, אבל אם רוצים להבליט את הנושא  דרוש תיכנון תמונה נכון והקדשת תשומת-לב לפרטים הקטנים

תערוכת "התפשטות" עוסקת בהבטים אישיים של המונח "התפשטות",

בתערוכה משתתפים 13 אמנים שמציגים יצירות מגוונות שעוסקות בנושא - 

רפי פרץ
איציק מבורך
עדי ניסני
יעל סונינו לוי
מיכל שלי
זהר נוה
אתי מצא-יחזקאל
איריס יחזקאל
אורלי אלעד
אביביתבן-צור
אלדד פניני
משה אטס
SHBY 

התערוכה כוללת צילומים, צילומים מעובדים, ציור פיגורטיבי, ציור מופשט, ופיסול  

ההבט שלי היה הפשטת התמונה מכל מה שמיותר בה, הפשטה מתלת-מימדיות והפשטה מצללים , מה שנשאר בתמונה זה שני סממנים בלבד, - הדמות והאוירה. הדמות מיוצגת ע"י קוי המתאר, האוירה ע"י הצבע, כמו באיורים של ספרי ילדים שבו החשיבות הינה לתפיסה כללית של הנושא במבט ראשון, העלתי תמונות שבהן המסר מועבר ללא חיפוש של מעבר למה שרואים, הקוים אינם מגדירים את הדמות אלא מגדירים קוים חשובים להבנת הדמות כך שלפעמים הדמות מוגדרת ע"י קו מתאר לפעמים ע"י גבול צבע ללא קו-מתאר, ולפעמים הדימיון משלים את התמונה כמו בחוסר קוי-אופק גם בתמונות עם ים,  הצבע מגדיר את האוירה, פסטלי כמו בציורי צבעי-מים, 

התמונות נעשו בהשפעת ציורים של גוטמן שמתארים את ת"א הקטנה, חלקן מצולמות במקומות שמוזכרים בספרים שלו, חלקן מצולמות במקומות שצייר ומשקפות את הגישה שלו למקומות וחלקן נושאות את שמות הציורים שלו כמו "על החוף" , - הרבה אהבה והרבה נוסטלגיה והרבה מחאה נגד השינויים שנעשו בעיר לטובת החומרנות והראותנות, בניגוד לגוטמן שמתאר "עיר קטנה ואנשים בה מעט" הצילומים שלי מתארים "עיר גדולה ואנשים בה הרבה" , לפעמים ניכור בין האנשים, לפעמים חברותא ולפעמים תמונת נוף עירוני שכל תל-אביבי מכיר . הדמויות אינן של אנשים ידועים, והארועים אינם ארועים קשורי-זמן, התמונות מציגות את תל-אביב של עיר ללא הפסקה בהבט היומי שלה , את ההתעסקות בקטנות , הליכה לחוף הים, לשוק הפשפשים, לטיול בככר השעון ביפו, ואת הדמיויות שניפגוש שם יום יום חלקן ביזאריות למדי כמו הדייגים בחוף יפו או בעלי עגלות-סוסים זכר לתקופה אחרת ואת אוירת החגיגה היום-יומית של העיר הזאת,   

http://www.facebook.com/events/304247002995336/