איך לגרום לתמונה שלך להיות טובה יותר

איך לגרום לתמונה שלך להיות טובה יותר 

התשובה לשאלה הזאת למעשה נתונה בשאלה - "מה גורם לתמונה להיות טובה יותר?"

התמונה למעשה היא מסר שמועבר בין האמן לצופה, כמו כל מסר יכולים להיות בו דברים ברורים לחלוטין, דברים משתמעים, דברים מרומזים ודברים מוצפנים,  

ככול שיהיו יותר רבדים בתמונה היא תהיה יותר מסובכת ותפנה לצופים יותר מתוחכמים. 

כדי לפנות לקהל רב ביותר ושבכל רמת--צופה יהיה לתמונה מה לקבל ולהנות רצוי שכל 4 הרבדים יהיו בתמונה, 

זה לא רעיון שלי ולא רעיון חדש אלא נוסח לפני מאות שנים כצורת הפיענוח של המסרים בתורה במילה "פרד"ס" - 

פשט

רמז

דרש

סוד

זה נכון למעשה לגבי כל צורה של העברת מסרים כולל וביחוד אמנות

"פשט" - פרשנות ויזואלית, 

באמנות זה קרוי "פורמליזם" מהמילה פורמה - מסגרת , מה שרואים זה מה שיש, 

אנרי מאטיס (1869-1954) ניסח את זה "“לצבעים יופי משלהם, יופי שיש לשמר כשם שבמוסיקה מבקשים לשמר  את גוון הצלילים. זו שאלה של ארגון, ובנייה –כאלה שלא יקלקלו את הטריות היפה הזו של הצבע.  מטח של צבעים מותיר אותם בלא עוצמה. הצבע אינו מגיע למלוא ההבעה שאפשר להפיק ממנו אלא כאשר הוא מאורגן, כאשר הוא תואם את עוצמת הרגש של האמן.” - - "“הציור צריך להיות כדור הרגעה למוח היגע מיום העבודה של אדם בימינו”

כלומר - תמונה זה קומפוזיציה טובה , צבעים יפים, נושא שמחממם את הלב , - למעשה כל התמונות של "ראיתי משהו יפה וצילמתי אותו" 

כמו שקיעה, נוף, בחורה יפה - או גבר, מיבנה יפה,
למעשה - כל תמונה שמסתכמת במה שרואים בה

"רמז" -   פרשנות טיפולוגית,
פרשנות התמונה לא רק לפי מה שיש בה אלא גם לפי איפיונים שאינם מופיעים בתמונה,
התמונה אינה עומדת בפני עצמה, היא מעלה שאלות שדורשות תשובה כדי להבין את המסרים שלה, ברמה נמוכה- "איפה צולמה" "מתי" "למה" "מי בתמונה" , ככל שעולות יותר שאלות ורמת הסקרנות עולה - הצופה מתעניין יותר בתמונה, כלומר -
הפכנו את התמונה מ"יפה" ל "מעניינת"
מי אלו בתמונה שנראים יהודים חרדים? למה יש להם סיכת זהב על הבגד? למה יש שוטר מאחוריהם? מאיפה השוטר - המדים אינם ישראליים, למה האנשים שלפניהם מכוסים צבעים? למה הרקע כ"כ מעורפל?
ועדיין - לא ויתרנו על ה"פשט", עדיין חייבים קומפוזיציה טובה, צבעים טובים, ומשהו שיגרום לנו "נחת רוח" כשמתבוננים בתמונה

"דרש" - פרשנות אלגורת
פה אנחנו ברמה שונה לחלוטין,
פה אנחנו ברמה של קישור התמונה לאמנויות אחרות ליצירות אמנות אחרות, לתרבויות אחרות, למסר שחלקו הגדול כלל אינו בתמונה עצמה,
את עדי נס כולם מכירים, וגם את התמונה "הסעודה האחרונה" שמובילה אותנו בדרך אלגורית
מצד אחד ל"הסעודה האחרונה" של ליאונרדו דה וינצי ומצד שני לחיילים - שאולי זה באמת הסעודה האחרונה שלהם,

אבל מה לגבי התמונה  הזאת?

טוב , זה "אליהו"
באמת? אולי ירמיהו ולא אליהו?
אז פה מגיע "דרש"
אם בסידרה "סיפורי התנ"כ עדי לקח את הדמויות מהאמנויות הקלאסיות -  זה "אליהו" שלו?
אז זה כלל לא "אליהו" אלא "ירמיהו" של אורי לסר (1931-1861)

אז למה זה מעניין? , פשוט , כי לפעמים הכותרת שולחת את הצופה לכיונים כלל לא צפויים, 

למשל- "המזרקה" 

ואז הצופה עומד מבולבל - מה לזה ולמזרקה? ואם הוא עומד ותוהה - אז האמן השיג את שלו - תשומת לב רבה יותר למסר שלו ורצון לפענח אותו,
ולפעמים הפתרון הוא בתחום ניסתר - "סוד"

"סוד" - פרשנות אלוהית,
התשובה היחידה לכל השאלות תהיה "ככה"
זה לא מובן, זה לא יפה, זה לא קשור לדבר, האפשרות היחידה זה לנסות לפענח את נפשו (הלפעמים מופרעת) של האמן,
לפחות במקרה אחד ודי יחיד יש לנו תשובה ל "סוד" -
אצל קנדינסקי - "קומפוזיציה VIII‏", 1923

מנסים לפענח את זה?
הוא כתב על היצירה שלו, על מי ראוי להיות "אבנגרד", ועל אמנות בכלל - https://he.wikipedia.org/wiki/על_הרוחני_באמנות
-
לפני שנים היה באינטרנט פורום של קפה-די-מרקר שעסק באמנות ובעסקי אמנות, הפורום נוהל ע"י עדן וע"י דבי מגלרית שטרן והשתתפו בו אמנים, אוצרים, מורים לאמנות, וחובבי אמנות,
בפורום הועלו שאלות שונות בעיניני אמנות ואנשים שונים השתדלו לענות עליהן,
אחת השאלו שהועלו פעם היתה "מה צריך אמן ללמוד", ההסכמה הכללית היתה שהדבר שהכי יכול לקדם אמן זה לימוד תולדות האמנות,  זה הדבר שיכול לקדם אמן מ"פשט" ל"דרש" ו"רמז" ולהעלות את האמנות שלו מרמת "יפה" לרמת "אמנותי"
אז לכל הצלמים - אחרי שאתם לומדים להפעיל את המצלמה - תתחילו להשקיע לא בנראה אלא גם  במשמעותי,
כשאתם מצלמים צמח "יפה" אולי כדאי שתעצרו לרגע ותחשבו איך הוא היה נראה אצל מונה  אצל פיסארו או אצל מונדריאן וכשאתם מצלמים רכבת או רכב תעצו תשאלו איך זה היה נראה אצל טרנר או אצל הפיטוריסטים ומה באמת אתם רוצים להביר לצופה מעבר ל =
"ראיתי דבר יפה - וכך זה נראה"