צילום - כישורים חדשים

אחת הנקודות השונות במהותן בין צילום פילם לצילום דיגיטלי היא נושא הטיפול בתמונה לאחר הצילום,
ברוב המיקרים תהליך הצילום בפילם הסתיים עם הלחיצה על כפתור הסגר,
במיקרים מסוימים הצלם גם פיתח את הסרטים, ולפעמים גם הדפיס אותם, אבל רוב ההחלטות החשובות התקבלו עוד לפני הצילום, כגון - בחירת סרט צילום, עם או ללא פילטרים, צילום שחל"ב צבע או שקופיות, וגם החלטות לגבי גימור התמונה - כגון סוג הפיתוח , סוג הניר להדפסה וכדומה,
ברוב המקרים הצלם פשוט הלך לחנות, קנה סרט צילום פופולארי, צילום, מסר את הסרט לפיתוח עם הוראות שבדרך כלל התיחסו רק לשאלת ניר מבריק - כן או לא, ושאלת הגודל להדפסה - וקיבל תמונות, - ללא כל מעורבות בתהליך ההדפסה,
בניואנסים הקטנים של גוון, קונטרסט וכהות טפלה המעבדה,
כיום בחלק גדול מאוד מהמקרים - גם צלם חובב מטפל בעצמו בתמונות בעזרת תוכנה לעיבוד תמונה, ברוב המיקרים התמונה כלל לא מגיעה להדפסה אלא מועלת לאינטרנט או מוצגת בבית על המחשב או על צג הטלויזיה,
למעשה הצלם הפך למעין אומן בין-תחומי, גרפיקאי, מפיק, לפעמים גם סקנריסט, ותמיד - למבקר אומנות,
כהשלכה של פעילות זאת אצל הצלמים החובבים, גם צלמים "רציניים" ומקצועיים נכנסו לנעליים של "צלם-מעבד-מפיק-גרפיקאי" בין אם כדי לחסוך כסף ובין אם כדי לחסוך זמן,
אם בעבר היה שיתוף פעולה מקצועי מלא בין לקוח, פרסומאי, גרפיקאי, צלם, סקנריסט ובית-דפוס, כיום ברוב המיקרים הצלם לוקח על עצמו חלק גדול מהעבודות - וזאת ללא כל הכשרה מקצועית מתאימה,
ברוב המיקרים מי שנפגע מזה הם הצלמים עצמם, וזאת כיון שלקוחות שהם כן מקצועיים לא מוכנים לקבל פעמיים תוצאה לא מקצועית, מצד שני לקוחות מסויימים יקחו צלם לא מקצועי בכונה לשלום לו פחות ולקצץ בהוצאות, נוצר מצב שצלמים שמוכנים להיות "כולבויניקים" גוזלים פרנסה מצלמים כן מקצועיים, אבל לאורך זמן הם לא יכולים להעלות דרישות הכספיות גבוהות יותר - כיון שתמיד ימצא "חאפר" שיעשה עבודה גרועה במחיר זול,
האפשרות היחידה כנראה של צלמים שרואים עצמם כמקצועיים או כ"רציניים" זה להתחיל להתמחות במקצועות הקפיים, ובמקום להשקיע זמן בלימוד "איזה מצלמה טובה יותר" להתחיל להשקיע ב-"איך עם אותו ציוד אני מגיש עבודה טובה יותר"
נושאים כמו - התאמת צבעים, טיפוגרפיה, הבאה לדפוס, גרפיקה, עיצוב, חיוניים היום לצלם מקצועי בדיוק כמו אופטיקה, קומפוזיציה, ומדידת אור, ובמירים רבים מתקלתי בתמונות טובות שהעיבוד של הצלם פשוט הרס אותם - מחוסר ידע,
ההשקעה בלימוד נושאים הקפיים בצילום לא מחייבת לימודים רשמיים אלה לפחות בתור התחלה - להיות מודע לזה שצילום זה גם עיבוד מקצועי של התמונה, עימוד התמונה והצגת התמונה בצורה מקצועית, למוד נושאים חדשים כגון ביקורת אמנותית, תולדות האומנות, תוך התמקדות בעבודות של ציירים והבנת דרך החשיבה שלהם זו אחת הדרכים החשובות להבנת התמונה - בין אם היא מצויירת או מצולמת, העלאת תמונה לאינטרנט עם מסגרת וחתימה זה לא רק "יופי" אלא גם החלטה מקצועית של התאמה בין התמונה למסגרת, ובמספר פעמים נתקלתי בתמונות שחל"ב ממוסגרות במסגור צבעוני שפשוט הרג את הצילום,
החלטה חשובה נוספת זה השיטה הרווחת כיום של הדפסה על "קנווס", אין ספק שזה זול יותר מהדפסת איכות על ניר צילום, אבל זה גם נראה זול יותר, ואם הנושא לא מתבקש להיות מועלה על קנווס , - אז ההחלטה צריכה להיות אמנותית עיניינית - ולא כספית.

כיום, כיון שהצילום שונה לחלוטין ממה שהוא היה לפני 10 שנים, וכיון שהצילום הדיגיטלי נגיש במיוחד וזול במיוחד, וכיון שקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות בצילום מהיר יותר מהאפשרות לעקוב אחריו, נראה שאמנות הצילום הגיעה לשלב שצלם שימשיך לרדוף אחרי פיתוחים טכניים לא רק שלא יתקדם, - אלא שהמעקב אחרי הטכנולוגיה ימנע ממנו להגיע להשגים אמנותיים שאינם קשורים כלל בטכנולוגיה,

השבוע נודע כי עומדים להרוס את הבנין בו נמצאת חנות "הצלמניה" של רודי וייסנשטיין ז"ל. החנות מנוהלת ע"י אלמנתו בת ה-94 ועל ידי נכדו. אמנם אין מדובר במבנה הסטורי, אבל בחנות בעלת ערך הסטורי - הן לתולדות העיר תל-אביב, והן לצלמים ישראליים. רודי וייסנשטיין ז"ל היה צלם שהנציח את תל אביב - על כל צדדיה, ולפני 5 שנים הוצגה תערוכה מצילומיו במתחם תחנת הכוח רידינג. יש לקרוא לראש עירית תל-אביב לשקול מחדש את ההריסה, ואולי לדאוג לשימור החנות כמוזיאון לתולדות תל אביב!

עיר שלא רק שלא משמרת את העבר שלה - אלא גם לא משמרת את זכרונות העבר שלה - כנראה שאין לה כלל עבר להתגאות בו, עיר שאין לה עבר ואין לה הווה - העתיד שלה מוטל בספק

http://www.atzuma.co.il/petition/jacoby308/1/1000/

סרטי פוג'י 100 ASA - שני סוגים

בחנויות הצילום יש 2 סוגים שונים של סרטי פוג'י 100ASA

סרט אחד בשם FUJI ACROS 100

סרט שני בשם FUJI NEOPAN SS - גם כן של 100 ASA - זול מעט יותר

ניסיתי להבין מה ההבדל בין שני הסרטים - ולהפתעתי על NEOPAN-SS אין כלמידע טכני - לפחות לא מצאתי כזה באתרים שונים של החברה בעולם,

אחרי מספר ניסיונות מצאתי התיחסויות שמהן ניתן להבון את ההבדל,

NEOPAN הוא סרט ישן יותר, הטכנולוגיה שלו מיושמת בסרטי 400 ו- 1600 ASA, זה סרט קלאסי עם רגעיניות רגילה בדומה לסרטי TRI-X או לאילפורד הקלסיים,

ACROSS זה פיתוח חדש יחסית, את טכנולוגית הגרעיניות הם העתיקו מסרטי שקופיות FUJICHROME Velvia 100, לשיטת הגרעיניות שם הם קוראים - FUJIPILM SUPER FINE -(sigma) GRAIN

לדבריהם זה מאפשר את הגרעיניות הקטנה ביותר בסרטי צילום של 100 ASA שקיימים היום,

לא הצלחתי למצא את דפי הנתונים של NEOPFINE-SS כדי להשות ל ACROSS אבל מבדיקת נתוני הסרט כפי שפוג'י נותנים אותם - סרטיACROSS מוגדרים אצלם כ"פאנכרומטיים"למרות שקצה הרגישות הספקטרלית שלהם הוא 650 ננומטר - כלומר למעשה הם "אורטו-פאנכרומטיים"

מידע נוסף עלהסרטים הללו ניתן לקרא בקישורים:

מידע כללי על ACROS + דוגמאות

http://www.retrophotographic.com/PDFs/fujifilm_neopan_acros_sales_leaflet.pdf

מידע כללי על סרטי פוג'י והטכנולוגיה שלהם

http://www.fujifilmusa.com/JSP/fuji/epartners/PressCenterDetail.jsp?DBID=NEWS_547200

מידע טכני על כל סרטי פוג'י

http://www.fujifilmusa.com/JSP/fuji/epartners/bin/ProfessionalFilmDataGuide.pdf

דף טכני של ACROSS 100

http://www.fujifilm.co.uk/film/films/pdfs/acros1.pdf

זמני פיתוח ל - NEOPAN 100

http://unblinkingeye.com/Articles/Times/Neo100/neo100.html

כתבה על ACROS

http://www.apogeephoto.com/sept2001/cgroenhout092001.shtml

סוף שבוע נעים לכלכם

SHBY

השואת מאפיני סרטי צילום ע"י השואת גרפים

השואת מאפיני סרטי צילום ע"י השואת גרפים

בהמשך לכתבה – 26/09/07
הבנת מאפיני סרט צילום, ופיתוח
ובהתבסס על נתוני היצרן שמופיעים פה

KODAK T-MAX PILM
http://www.pictureline.com/images/pdf/f4016.pdf


FUJI NEOPAN 400
http://www.fujifilmusa.com/JSP/fuji/epartners/bin/Neopan400.pdf

נראה איך להבין את ההבדלים שבין 2 סרטים
-נעלה את הגרפים של 2 סרטים
!לצורך ההבנה – 2 סרטים שונים לחלוטין


NEOPAN 400/ D-76/ 20C

T-MAX 100 בפיתוח במפתח T-MAX בתנאים דומים

בעזרת פוטושופ נשים את הגרפים בהתאמה אחד על השני

ההתאמה תהיה של זהות הסקאלות אורך ורוחב
להבלטה – הגרף של קודק באדום, פוג'י בכחול
!הושארו רק 2 בגרפים של פיתוח 12 דקות

-בדיקת התוצאות

:הגרף של פוג'י
מתחיל נמוך יותר – הסרט עם בסיס יותר שקוף ויש פחות אובך בפיתוח
החלק הלינארי מתחיל יותר משמאל – הרגישות גבוהה יותר
החלק הלינארי ישר יותר – תגובה יותר לנארית
הוא מסתיים נמוך יותר – הכהות המכסימלית קטנה יותר – קל יותר לסריקה ולהדפסה
למעשה – סורקים ביתיים רבים כלל לא יקבלו בסרט קודק עם פיתוח שכזה פרטים באזורים הבהירים מאוד – אלא פשוט כתם(שחור (שקוף בפוזיטיב
כלומר – בהתחשב בהדפסה ובסריקה – הפוג'י יתן תחום דינמי גדול יותר
סרט הקודק קונטרסטי יותר, ביחוד באזורים הבהירים

יש להדגיש שבכונה לקחתי פה 2 סרטים עם פיתוח חריג לצורך ההדגמה שבדרך כלל לא משוים בינהם וההשואה פה אינהמעשית בדרך כלל
אלא יש להתבסס על צורת השואה זאת לצורך השואה של סרטים זהים עם צורך צילומי זהה

-מה כן ניתן וכדאי להשוות
פיתוח עם מפתחים שונים לאותו סרט
השואת 2 סרטים עם אותו מפתח
(השואת התוצאות של פיתוחים שונים בזמן לסרט יחיד (דחיפת רגישת

-יחד עם זאת – יש השואות נוספות שצריך לתת עליהן את הדעת כשבוחרים סרט
השואת גמא בין סרטים שונים ופיתוחים שונים
השואת חדות של סרטים עם מפתחים ותנאי פיתוח שונים
השואת תגובה ספקטרלית של סרטים שונים
זמינות סרטים בשוק – ומחיר

לאתר הבית

http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5/il/deed.he

הבנת מאפיני סרט צילום, ופיתוח

הבנת מאפיני סרט צילום, ופיתוח

הבנת מאפיני הסרט ומאפיני הפיתוח הם הבסיס לקבלת נגטיב שמתאים לצרכי הצלם
-כיום, צלם שמצלם שחל"ב עומד בפני 3 אפשרויות
הדפסת התמונות ללא כל אפשרות להשפיע על התוצאה
פיתוח והדפסה מקצועים עם התערבות הצלם בתהליך הפיתוח
פיתוח הסרט הדפסה עצמית או סריקה למחשב

המפתח לאיכות ולקבלת תוצאה מבוקשת הוא בחירת סרט הצילום, בחירת המפתח, בחירת תהליך הפיתוח
בחירות ראשוניות אלו קשורות אחת בשניה כיון שהן יחד קובעות את מאפיני התשליל – כהות, תחום דינמי וקונטרסט
לצורך קביעות אלו חיוני להבין את הגרפים השונים של סרטי הצילום כדי לדעת איזה סרט מתאים לאיזה תנאי צילום , - ומה בדיוק נקבל בתוצאה
נתחיל בהבנת עקום ההענות של הסרט
(נושא זה נקרא טכנית – "תורת הרגישות והצפיפות" (דנסיטומטריה ו- סנסיטומטריה

:הבנת הגרף
משמאל לימין אנו רואים את השפעת העליה בחשיפה
מלמטה למעלה את הכהית הסרט כתוצאה מעלית החשיפה
(כל המספרים הם לוגרימיים – בבסיס עשרוני (הסבר בהמשך
הבנת המספרים:
נקודת הכהות המינימלית שהחל ממנה – כל תוספת אור תעלה את כהות הסרט
"נקודת הרגישות המחושבת של הסרט – "בוהן
תחילת אזור העבודה
סוף אזור העבודה הלינארי
"תחילת האזור הלא לינארי – "כתף
כהות מכסימלית
"אזור "היפוך
חישוב גמא – סינוס הזוית התואם של אזור העבודה, - הקו מקביל לקו התחום הלינארי

,החלק החשוב זה האזור שבין נקודות 3 ו-4
ככול שהוא גבוה היותר – הסרט כהה יותר
ככול שהוא תלול יותר – הסרט קונטרסטי יותר
ככול שהוא משמאל יותר – הסרט רגיש יותר
ככול שהוא ארוך יותר לרוחב – לסרט תחום דינמי גבוה יותר
ככול שהוא ארוך יותר לגובה – לסרט תחום כהות גדול יותר

לגבי נקודה 2 –
ככול שיהר יותר גבוהה – הסרט יהיה אפור יותר באזורים השקופים
ככול שהיא תהיה יותר שמאלה – הסרט רגיש יותר

התחום שבין 1 ל-3
ככול שהוא ארוך יותר – אפשר לקבל יותר פרטים בצללים

התחום שבין 4 ל-6
ככול שהוא ארוך יותר – אפשר לקבל יותר פרטים במבהקים

לגבי נקודה 6
ככול שהיא גבוהה יותר – הסרט יכול להגיע לכהות גדולה יותר

אזור 7 אינו משמש לצילום (מלבד בסרטי אגפא-קונטור שלא מיוצרים יותר) חזיפה באזור זה תיצור סולאריזציה,


לגבי המספרים משמאל ומתחת לגרף –
המספרים הינם לוגריטמיים לפי בסיס 10
מצד שמאל – מלמטה למעלה יופיעו המספרים 0 עד 4
0 - שקוף 100% אור עובר
1 – 10% אור עובר
2 – 1% אור עובר
3 – 0.1% אור עובר – אלפית מהכמות
4 – 0.01% מהאור עובק דרך הסרט

-לגבי המספרים שלמטה
(המספרים יהיו 1 0 1- 2- 3- משמאל לימן (גרף של שקופיות יופיע הפוך – עם אותם תחומי ספרות
(באותה המידה המספרים יכולים להיות משמאל לימין – 4 3 2 1 (מקובל באילפורד
!כל קפיצה של מספר בודד פרושה העלאת החשיפה פי 10
לדוגמא : 3- יכול להיות אלפית שניה חשיפה , 0 יהיה שניה חשיפה 1 יהיה 10 שניות חשיפה


ניקח לדוגמא את מאפיני סרט NEOPAN 400 ופיתוח ב- T-MAX

http://www.fujifilmusa.com/JSP/fuji/epartners/bin/Neopan400.pdf

דבר ראשון יש לודא שהפיתוח (סוג המיכל) זהה לצרכים שלנו

:מהשואת הגרפים באותו מפתח בזמנים שונים

באדום – שינוי פיתוח מ- 6 ל- 10 דקות מזיז את נקודת הרגישות שמאלה והסרט עולה ברגישות בפי 2 בערך, (כל 2 משבצות (יהיו פי 10
(בכחול –לפי הזוית,- באותה רמת כהות על הסרט – בפיתוח של יותר זמן – הקונטרסט באזורים השקופים עולה (הכהה בטבע
בסגול – באותה חשיפה – באזורים האפורים (לוח אפור) - הסרט יהפוך לפי 10 יותר אטום – אבי יהיה לינארי מבחינת תגובה
בירוק – האזורים הבהירים שבשטח – יהיו כהים יותר על הנגטיב בפיתוח ארוך יותר

:מסקנות
ניתן לבצע בסרט פיתוח בדחיפה של סטופ אחד ללא הרבה חשש, יש לקחת בחשבון עלית קונטרסט באזורים הכהים בתוצאה הסופית אבל לא בבהירים, בצילום ארועים זה יגרום לכתמים שחורים מוחלטים באזורים החשוכים ללא פרטים רבים, בצילום חוץ- עצים עלולים להופיע כהים מידי, באזורי צל – מתחת לבתים – לא יהיה פרוט טוב, בפורטרטים – שער שחור יופיע עם פרוט לא מספק, לא מומלץ להבע דחיפה עם צילום פלש
לסרט תחום דינמי לוגריתמי של 3.5 כלומר 1:3200 בערך
(כלומר 11.5 סטופים בפיתוח של 6 דקות עם בסיס שקוף למדי (נוח לסריקה ולהדפסה על ניר נורמלי

חזרה לעמוד הבית



יצירה זו מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons.

SHBY בלוג צילום

פתחתי בלוג זה לצורך העלאת רעיונות בנושאי צילום

את הבלוג פתחתי כיון שבפורומי השונים שבהם אני משתתף אין מקום להעלאת רעיונות מעבר לקבלת חות דעת לא רצינית על צילומים

מטרת הבלוג היא בעיקר העלאת רעיונות כללים יותר בנושאי צילום שונים

בתקוה שיהיו עוד צלמים שיהיו מעוניינים להתדיין בנושאים אלו

כל מי שחושב שיש לו נושאים שמעניינים את הכלל, ולא מוצא מקום להתדיין בנושאים אלו ,- מוזמן להצטרף או להעלות נושאים לדיון

בברכה

שבי

צילום במצלמת HOLGA

מצלמת הולגה שייכת למשפחת מצלמות הצעצוע מפלסטיק אבל מעמידה מספר אתגרים בפני הצלם , - כך שהפכה מצעצוע למעין אבן בוחן ליכולתו של הצלם

http://en.wikipedia.org/wiki/Holga

הבעיתיות של המצלמה נובעת משתי סיבות עוקריות - אין כמעט שליטה טכנית והצילום מבוצע ללא חיתוך בהדפס

הדבר דורש מהצלם ראיה צילומית מצויינת, תכנון מראש של הצילום עם "חזון" - איך תראה התמונה הסופית אחרי הדפסה

וקבלת החלטות מראש בידיעה שחיתוך חלקי של התמונה כמעט ולא בא בחשבון

כיון כאשר "פסגת הצילום" זה צילום דיגיטלי עם אפשרות לבצע את רוב השינויים במחשב - לאחר הצילום, ולהביא את הצילום ע"י עיבוד גרפי לשלמות רצויה , - צילום במצלמה כזאת זה שגעון לא קטן

מסביב למצלמה הזאת נבנו הרבה אתרי "שיפוצי מצלמה" שמסבירים איך לבצע שיפורים טכניים במצלמה שתפקידם להפוך אותה מצעצוע לכלי יותר רציני או מכובד, למי שרוצה בזאת

למרות הקשיים יש משוגעים-לדבר שמעדיפים מצלמה כסאצ על מצלמות דיגיטליות אן מצלמות רגילות כאשר דוקא הקשיים הם

,האתגר האמיתי ליצור צילום טוב

,במוזאון לאמנות ישראלית בר"גפתחו אתמול 2 תערוכות צילום אחת של קרייג אריאב בשחל"ב ושניה של עלמה מכנס - בצבע

שתי התערוכות מצולמות במצלמת הולגה, שתיהן שונות אחת מהשניה בתפיסה הטכנית של המצלמה ושתיהן שוות ביקור למי שאוהב צילום לא שגרתי

בצילומים של עלמה יש את כל המאפינים ה"רעים" של מצלמת הולגה - חדירות אור, טשטוש וצבע דהוי - אבל יש גם את המבט האינטיני וההתעלמות מבעיות טכניות כפי שרק מצלמה זאת יכולה ליצג והם הגדולה האמיתית של המצלמה - השגאית והדפקטים הקטנים שמקרבים אותך אליה כמו חיבה לילד שאינו מושלם ומבצע תעלולים

הצילומים של אריאב מביאים את צילומי ההולגה הנקיים ללא חדירות אור והמאפינים הבעיתיית שלה - אבל עם החיתוך הקלאסי של חוסר חדות והכהיה בקצות התמונה כפי שמצלמה זאת נותנת, עם אמירה צילומית מצויינת ובגודל השפזה של 100 * 100 ס"מ תוך התעלמות מכוונת ומוצלחת מהבעיות הטכניות שאינן רלונטיות לאמירה הצילומית

בניגוד למצופה , - שצלמים שיצלמו במצלמה מסוג זה יהיו צלמים זקנים שלא מסוגלים להתמודד עם טכנולוגיה מודרני, נראה שהצלמים שאוהבים מצלמות אלו מתחלקים לשני סוגים עיקריים- צלמים ותיקים שבעי טכנולוגיה שפשוט מחפשים תוצאות שנראות לא-סטריליות כמו הצילום הדיגיטלי ומחפשים את השגיאה האלוהית, וצלמים צעירים שמנסים למרוד במוסכמות ולהביא מבט שאינו תלוי בטכנולוגה מתקדמת אלא ברעיונות צילומיים ואמירה שאינה טכנית
שתהיה שנה טובה - לא משנה במה אתם מצלמים